דף הבית
>>
מאמרים >> קהילות נשיות מעצימות במדיה החברתית

קהילות נשיות מעצימות במדיה החברתית

קהילות נשיות ברשת - על מה אני מדברת?
הכוונה היא לקבוצות וירטואליות ברשת שמשתתפות בהן נשים בלבד (או כמעט נשים בלבד), ונוצר בהן שיח נשי מעצים ותומך. הפעילות בקבוצות משמעותית ומשפיעה  גם על חייהן האישיים של הנשים הנמצאות בהן, וגם על התודעה הציבורית והשיח החברתי בישראל.

במדיה החברתית הפכו הקבוצות הנשיות כבר מזמן לתופעה סוחפת. הרבה מאוד נשים חברות בקבוצות הללו, כותבות וקוראות בהן באופן יומיומי, ומעבר לכך - ההשפעה שלהן, האווירה השוררת בהן, הרעיונות המועלים בהן, והמושגים החדשים שנטבעים בהן יוצאים מגבולותיהן ומגבולות החיים ברשת בכלל, ומתפשטים החוצה - גם אל כלי תקשורת אחרים (כמו עיתונים, רדיו וטלוויזיה), וגם מפה לאוזן, מאדם לאדם... בפרספקטיבה של כמה שנים, אפשר לעקוב אחרי פעילות אינטרנטית של קבוצות כאלה ולראות בצורה מאוד ברורה את השינוי שהן מחוללות בנורמות חברתיות ותרבותיות. דברים שהיו בהתחלה בשוליים הפכו במשך הזמן לתופעות מדוברות או אפילו לטרנדים לוהטים, שנוגעים בהרבה מאוד אנשים ומשנים לאט ובהדרגה את פני החברה, את הערכים המובילים שלה ואת הנושאים שעולים בה לדיון.

אנחנו יכולות למצוא קבוצות כאלה בכל מיני מקומות ברשת, למשל:
  • בפורומים - כאלה הנמצאים על פלטפורמות גדולות (למשל כמו תפוז), או פורומים עצמאיים שנפתחים מתוך יוזמות פרטיות (למשל באופן טבעי או אמנות הלידה).
  • בבלוגים - כאלה המתארחים בפורטלים נשיים גדולים (כמו סלונה), או בלוגים עצמאיים (למשל בלינג בלינג)
  • באתרים - המרכזים פעילות של עמותות וארגונים נשיים.
  • בפייסבוק - בקבוצות הפתוחות לנשים בלבד.

בעיניי הקבוצות האלה משקפות רוח של העצמה נשית, ואפילו פמיניסטית. אף על פי שבדרך כלל הקהילות הללו (והמשתתפות בהן) אינן פמיניסטיות בהגדרה, אני רואה את מה שקורה בהן כביטוי מובהק של ערכים פמיניסטיים, מהסיבות הבאות:
  • כי יש בהן אווירה של אחוות נשים - שיתוף במעגל נשי, וחיזוק הדדי במרחב מוגן.
  • כי יש שם קבלה של נשים כמו שהן, והכרה בחוזקות הנשיות הטבעיות.
  • כי הרבה מהשיח בהן מתייחס לשבירת תבניות חשיבה היררכיות שמדכאות את ציבור הנשים בפרט ואת האיכות הנשית בכלל.
  • כי הן יוצרות שפה אלטרנטיבית - מונחים חדשים שמטביעים תודעה חדשה.

הקבוצות הנשיות נוצרות בשתי דרכים: לפעמים באופן טבעי - נשים מתקבצות יחד סביב נושאים נשיים מובהקים כמו הריון, לידה ואמהות... ולפעמים באופן מלאכותי - נשים מקימות קבוצות העוסקות בנושאים שאינם נשיים מובהקים, כמו למשל שיווק ועסקים, אבל פותחות את שעריהן בפני נשים בלבד. אני רוצה לתת דוגמאות משני תחומים שונים, בהם נשים יוצרות בקהילות כאלה סביבה מעצימה ומשפיעה:

1. תחום ההריון והלידה:

כיום ההתייחסות של רוב הציבור בארץ לתהליך ההריון והלידה היא מתוך גישה מאוד פטריארכלית, לפיה מי שמחזיק בבעלות על הידע כיצד נכון ובטוח ללדת היא המערכת הרפואית והרופאים המייצגים אותה, ולא האישה היולדת עצמה או נשות המקצוע המלוות אותה ומחזיקות בידע נשי שעובר מדור לדור. הגישה הזו מתעלמת מהצרכים הבסיסיים והביולוגיים של נשים בלידה, עד כדי כך שהידע העתיק והעממי הלך לאיבוד וכבר איננו נגיש לציבור הרחב.

בפועל הגישה הפטריארכלית ללידה באה לידי ביטוי על ידי שימוש יתר בהתערבות מכשירנית (ניטור, חומרי הרדמה, ואקום, ניתוחים קיסריים וכו'), תדירות גבוהה של בדיקות פולשניות, וחוסר הקשבה לחלק גדול מבקשותיה של היולדת בזמן אמת. התוצאות הישירות של גישה זו הן החלמה פיזית איטית ובעייתית, דכאונות לאחר לידה, ולעיתים קרובות אף חוויה טראומטית של התעללות פיזית ורגשית.

ברשת ישנן קהילות רבות שמתמקדות בנושא של חופש בחירה בהריון ובלידה, בהן נשים יכולות למצוא מידע אלטרנטיבי שקורא תיגר על האקסיומות המקובלות. המשתתפות של אותן קבוצות טובעות מושגים חדשים בשפה, שמבטאים התבוננות שונה לחלוטין, מכבדת ומעצימה, על תהליך הלידה ומה שנשים עוברות בתוכו. כדי להמחיש על מה אני מדברת אספתי עבורכן כמה דוגמאות:
  • עמותת נשים קוראות ללדת שהקימה נירית שפירא, הפועלת מעל לעשור והכניסה את המושגים החשובים של חופש בחירה בלידה ושמירה על זכויות היולדת ללקסיקון. כיום יש להן אתר וגם קבוצת פייסבוק פעילה, אבל בעבר הפעילות שלהן התארחה בפורומים שונים. העמותה קיימת ועובדת בשטח ולא רק ברשת, אבל הפעילות האינטרנטית מסייעת לה להתגבש, לאסוף חברות ולתת להן מקום לשיתוף, התארגנות והשראה.
  • אתר זהר כבר בדקה שהקימה זהר כרמי, ובו היא מביאה לידי הגולשות מידע עדכני ומפורט על התנאים שיולדות מקבלות בחדרי הלידה השונים בארץ. הפעילות שלה יוצרת שקיפות מלאה בנושא, וכך כל אישה יכולה לדעת איפה הצוות קשוב לזכויות היולדת ואיפה לא, איפה אפשר להכניס מלווים ואיפה לא, איזו גישה יש בבית החולים לניטור, התערבויות מכשירניות ולידות טבעיות... בעקבות זה יולדות מצביעות ברגליים עבור המקומות שמכבדים את זכויותיהן ומעניקים מקסימום בחירה, והתוצאה היא שבתי חולים משנים נהלים לטובת היולדת, כדי להחזיר אליהם נשים (יש להם אינטרס כלכלי לעשות זאת).
     
  • אתר באופן טבעי שהקימו רני וחדוה כשר יחד עם אורנה וצפריר שפרון. האתר קיים משנת 2001 ומורכב מאלפי דפים שבהם דיונים חיים בנושאים שונים, הקשורים ברובם לגידול ילדים וחינוך אלטרנטיבי. יש כאן מדור גדול של הריון ולידה, בו יש המון מידע שלא תמצאו בשום מקום אחר, ואשר משפיע על המון נשים בישראל כשהן באות לבחור באיזו דרך הן רוצות ללדת. לדוגמה, בתוך מדור לידת בית, יש המון דפים שמרכזים דיונים ערים, מהווים מקום לשיתוף וייעוץ, וקוראים להתאגדות ופעולה משותפת למען שיפור התנאים ליולדות ומיילדות.
     
  • אתר נשים מדברות אמהות שהקימה לימור לוי אוסמי, ומרכז כתיבה נשית אותנטית בנושאי הריון, לידה ואחרי לידה. יש כאן בלוגים שבהם נשים מדברות על הכל, ומעלות חוויות תהיות ומחשבות על החיים שלנו כיולדות בתרבות העכשווית. למשל יש כאן פוסט שכתבה לימור לפני זמן מה שקורא תיגר על המונח של דכאון לאחר לידה כפתולוגיה, כהפרעה אצל האישה שיש לרפא אצלה. מה שהיא אומרת הוא שיולדות בחברה שלנו לא מקבלות מספיק תמיכה, והן מבודדות בתוך מסגרת שלא מתאימה לצרכים הטבעיים שלהן. לכן זה רק צפוי שהן יחוו קושי גדול, וכמעט מתבקש שיהיה סוג מסוים של דכאון. היא קוראת לנשים להיות מודעות לכך ולהתחיל לפעול למען שינוי בתודעה ובמערכת הקיימת.
כפי שציינתי בתחילת המאמר, הרוח שפועמת בקהילות הללו משפיעה גם מחוצה להן, וכך מושגים שנתפסו לפני עשור כאיזוטריים (כמו למשל לידה טבעית), או כאלה שלא היתה אליהם מודעות בציבור (כמו למשל תקופת משכב הלידה, פוסט פרטום), הם כיום מדוברים בכל מקום ומהווים חלק אינטגרלי (ואפילו אופנתי) מאפשרויות הבחירה העומדות בפני נשים.

2. בתחום העסקים והשיווק:

רוב המושגים המוכרים והמקובלים בתחום זה משקפים שפה גברית, סגנון ממוקד מטרה המייצג חשיבה ליניארית, שמחפשת תוצאות מדידות ומיידיות. השימוש הרווח בביטויים כמו משפך שיווקי,  יחס המרה, חוק המספרים הגדולים, מיקסום מכירות, הנעה לפעולה וכדומה הוא לא רק סמנטי... בעיניי הוא מייצג גישה לחיים, ומשקף אווירה של תחרותית  ושל עודף שליטה שבתוכה אנו רגילים להתנהל.

אל מול זה צומחות בפייסבוק קבוצות של בעלות עסקים שמדגישות את הגוון הנשי שלהן בגאווה, ויוצרות מושגים חדשים למהי הצלחה, ומהם הערכים אליהם אנו שואפות, למשל שיח במעגל, חשיפה וגילוי לב, ביטוי רגשי משוחרר, הקשבה עמוקה לעצמי ולאחר, שיתוף פעולה... בעיני זה ביטוי לגישה שנותנת מקום של כבוד לטבע הנשי, ליכולות הנשיות, למחזוריות ולאינטואיציה הנשית.

השיווק הנשי כבר הוכיח את עצמו כמוצלח ואפקטיבי יותר עבור בעלות עסקים רבות, וכבר הפך לטרנד שמשכפל את עצמו ומתפשט במהירות בקרב העצמאיות שמסתובבות ברשתות החברתיות.

אתן כמה דוגמאות לקהילות כאלה ברשת - שלוש קבוצות פייסבוק מאוד פעילות ומגובשות, שיש בהן מאות חברות ועשרות דיונים סוערים ביום:
  • קבוצת גדולה - מעגל שיווק נשי שמנהלת רעות שלומי רסלר, שהיא יועצת שיווקית, אבל מגדירה את העיסוק שלה בעזרת טייטל בעל איכות נשית שמדגיש את הערך של התהליך: מלווה שיווקית. גם השם של הקבוצה מלמד אותנו על הערכים שמניעים אותה – ערכים של מעגל ושל צמיחה אישית. הנה לדוגמה פתק שרעות פרסמה ומסביר על האווירה המיוחדת והשיווק האחר שהקבוצה מאפשרת – שיווק שהוא רך, סלחני, מכיל... ועם זאת גם מדויק ומוביל לתוצאות הרצויות. רעות לא מגדירה את עצמה כפמיניסטית, אבל כן אומרת שהקבוצה הוקמה כדי לשמש אלטרנטיבה לנשים שרוצות ליצור כללי משחק אחרים, שמתאימים להן. נשים בקבוצה משתמשות בטבעיות במונחים כמו שיווק מהבטן, שיווק מתוך הקשבה ללב, שיווק אותנטי, שיווק כתרפיה, שיווק ככלי להתפתחות אישית ועוד
     
  • קבוצת שיח נשי עסקי שמנהלת יפעת ברכה, שהיא מנחת מעגלי נטוורקינג לנשים שמציעים רישות עסקי באווירה אחרת. גם כאן הביטוי "שיח נשי" בשם הקבוצה מלמד אותנו על האווירה הנשית של שיחה מלב אל לב, התייעצות, שיתוף, חיזוק ופרגון. לדוגמה אפשר לראות כאן את שרשור הפרגונים השבועי בו המשתתפות מוזמנות לפרגן אחת לשניה, מתוך תפיסה שהיא מאוד נשית בעיני - שפרגון לאחרות לא בא על חשבונן אלא להיפך - מביא שפע והצלחה. הקבוצה לא מוגדרת כפמיניסטית, אך מקימות הקבוצה באות מרקע של עבודה למען נשים, אם זה בהנחיית מעגלי נשים או בעבודה עם מחלקות ציבוריות לקידום מעמד האישה.
     
  • קבוצת הבית של העצמאיות שמנהלת יפעת מנחם, יועצת מס שעובדת בעיקר עם נשים. שוב השם מלמד אותנו על האווירה שהקבוצה מייצגת, אווירה של בית חם, מקום שאפשר להרגיש בו נינוחות ולהיות כמו שאנחנו, מקום שנועד לתמוך בנו בדרך. גם בקבוצה הזו בעלות עסקים משתפות בסיפורים, חולקות מידע, מתייעצות ומעלות לדיון נושאים שקשורים לפעילות ולדילמות בעסק. לדוגמה הנה קישור לדיון סוער שהיה בקבוצה על השאלה האם מיתוג של יפעת כיועצת מס לנשים יהיה טוב או רע בשבילה, והאם באופן כללי מיתוג מסוג כזה פוגע בקהל הנשים או מעצים אותו.
לסיכום:

כגולשת ותיקה שמבלה כבר 8 שנים ברצף בפעילות אינטנסיבית בקהילות נשיות ברשת, אני יכולה לספר לכן שההימצאות בהן שינתה את חיי ואת חייהן של חברותי בהרבה מאוד מובנים. עבורנו הן מקום יקר ערך בו אנחנו מקבלות מידע מעצים שלפעמים לא זמין לנו בשום מקום אחר, וגם חיזוקים וכוח לעשות את מה שאנחנו מאמינות בו מתוך בטחון בעצמנו ובדרך שלנו.

בזכות ייעוץ ותמיכה שנשים מקבלות בקבוצות הללו רבות מהן עושות שינויים גדולים בחיים, בזוגיות, בהורות ובמערכות יחסים, בקבלה עצמית, בקריירה ובעסקים... ואחרי זמן מה מתקבלת מסה קריטית של נשים חזקות שלא ניתן להתעלם ממנה.

אני מזמינה כל אחת מכן להצטרף לקהילה נשית כזו ולהנות מהיתרונות שלה, ואם אתן פעילות בתחום מסוים שקרוב ללבכן – ממליצה לכן מאוד גם להקים קהילות כאלה בעצמכן, ובעזרת הכוח שלהן להפוך לנשים משפיעות ומובילות דיעה!


המאמר נכתב בעקבות הרצאה שהעברתי ביום עיון בנושא שיח פמיניסטי במדיה החדשה. יום העיון התכנס מטעם התוכנית ללימודי מגדר וביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, נעמ"ת ואיגוד האינטרנט הישראלי, ובו נבחנו היבטים שונים של המדיה החברתית כמרחב ציבורי בו מצד אחד מתקיימים תנאים אידיאליים ליצירת אלטרנטיבה המערערת על דפוסי הפטריארכיה, ומצד שני - שיעתוק של מבני השיח ההגמונים על כל הדיכוי הכרוך בהם.
 

 
      יצירת תוכן שיווקי - אפיון ובניית אתרים, עריכת תוכן, ייעוץ וליווי שיווקי תמר ענבר: 054-4260456

סדנאות שיווק באינטרנט
| ייעוץ שיווקי לעסקים קטנים | ליווי שיווקי אישי | שיווק נשי | בלוג שיווק ברשת | שיווק באינטרנט מאמרים