על פייסבוק והשבט הנשי האבוד

אז תגידו, מה הקטע הזה עם הפייסבוק?!? כל היום אנחנו מחוברות אליו, גם במחשב וגם בנייד, מחפשות מה חדש בפיד... לפעמים משתתפות בשרשור סוער, לפעמים קוראות בשקיקה פוסט מרגש שמישהי שיתפה, או סתם בוהות בתמונות יפות שחברות העלו. מה אנחנו מחפשות במקום הזה? למה אנחנו נמצאות שם? מי שלא שייך לפלנטה הזו לא יכול להבין את העניין. גם אנשים קרובים לנו, כאלה שלא ממש מכירים את מה שהולך פה, חושבים לפעמים שאנחנו קצת לא שפויות, מכורות, חופרות, תוהים מה נסגר איתנו. מה, אין לנו מה לעשות?!? לפעמים גם אנחנו יורדות על עצמנו, מכות על חטא, על זמן יקר שאנחנו מרגישות שבזבזנו ו"מרחנו" בפייס במקום לתקתק את כל המשימות שנדמה לנו שהן החשובות באמת.

אז בואו אני אגיד לכן למה אנחנו בפייסבוק, הרי תכלס אתן יודעות שזה לא באמת סתם, ואפילו לא "רק בגלל השיווק"... אנחנו פה כי אנחנו צמאות להיות חלק ממשהו גדול מאיתנו, חלק מקהילה. כי אנחנו רוצות להיות מעודכנות, לדעת, לשמוע, לראות ולהיראות. להיות בקשר עם נשים כמונו, להקשיב ולשתף, לעזור ולהיעזר. זה מתחיל מכך שאנחנו צריכות לשווק את עצמנו וככה רובנו הגענו לכאן, אבל זה ממשיך גם הרבה מעבר לכך - כי בפייסבוק אנחנו מוצאות מחדש את השבט שאבד לנו בתקופה המודרנית בה אנחנו חיות, את הלהקה שלנו, את קבוצת ההשתייכות בה אנחנו יכולות להרגיש בבית, עם נשים שאנחנו אמנם לא מכירות, אבל מגלות שהן כל כך דומות לנו, ויש לנו כל כך הרבה מן המשותף.

ברשת החברתית אנחנו פורצות את כל הגבולות הפיזיים של זמן ומקום, של כמות האנשים שהיינו מסוגלות להתחבר אליהם ב"עולם האמיתי". שם אנחנו רואות וקוראות אחת את השנייה מעבר לתיוגים של מקום המגורים, הסטטוס המשפחתי, המצב הכלכלי, המראה, המוצא, ההשכלה או המקצוע. שם לכולנו יש הזדמנות שווה להכיר את מה שבפנים - את הרגשות, התחושות, הסיפורים, המחשבות, הרעיונות, היצירה וההברקות של כל אחת מאיתנו... אז פלא שאנחנו נהנות להיות שם כל כך הרבה? :-) נכון שאם אנחנו כבר פה - אז כדאי שגם נדע להשתמש בפלטפורמה הזו בצורה שבאמת מיטיבה איתנו ותורמת לנו, שנדע איך לקדם את העסקים שלנו דרכה ולא נישאר בסוף היום עם תחושה שהיה כיף... אבל איפה הכסף?!?

השהות בפייסבוק אמורה להזין אותנו גם ברמה האישית וגם ברמה השיווקית והעסקית, וכן - לשלב את השניים זה לגמרי אפשרי! הרי לנו הנשים יש יכולת טבעית מופלאה לעשות שני דברים ויותר באותו זמן - למשל לדבר אחת עם השניה על כל מיני דברים, להתחבר זו לזו, להתייעץ, להחליף מידע בינינו... ועל הדרך גם לרתום את כל הדברים האלה לשיווק יעיל ומדויק. יש לנו רגישות טבעית ויכולת לחוש את הסיטואציה, להיות קשובות, ולהתאים את עצמנו ואת התגובות שלנו לכל מצב. כדי שזה יצליח אנחנו קודם כל צריכות להבין ולהאמין שמצב של שילוב בין יכולת טבעית ושיווק הוא קיים ואפשרי עבורנו, ולסמן אותו כמטרה (גם אם נדמה לנו שאנחנו גרועות בזה... בסמול טוק, בשיווק, או בשניהם :-)). כאשר אנחנו מכוונות מטרה - אנחנו מתחילות לפתח את החוש ולזהות איפה נמצאות ההזדמנויות שלנו לבטא את עצמנו במישור העסקי, בצורה שזורמת ומשתלבת עם השיח הטבעי.

אנחנו מתחילות להבין שכנשים עצמאיות העסק הוא באמת חלק ממי שאנחנו, חלק מהאישיות שלנו, החלומות וההישגים הפרטיים שלנו. ויש מקום לספר עליו בכל מיני היבטים והקשרים שהן מעבר לפעולת המכירה הישירה והדוחפת. אנחנו משכללות כל הזמן את אמנות השיווק הדיאלוגי - שיווק שבמהות שלו עומדות נתינה ויצירת קשר, שיווק שמשתמש בכלים של מתן ערך אמיתי - באמצעות תוכן איכותי, עזרה הדדית, טיפוח חברויות ומעורבות קהילתית. חלק מאיתנו כבר יודעות ומיישמות את הדברים, חלק מגלות את זה בעוד עומקים חדשים ומפתיעים בכל יום שעובר, וחלק עדיין מרגישות שיש כאן תעלומה שהן צריכות לפצח, קוד לא כתוב אך מאוד קיים וברור של מהי הנוכחות המתאימה והאפקטיבית בפייסבוק, זו שגם כיף לנו איתה, וגם הופכת בסופו של דבר לגידול משמעותי במספר הלקוחות.

הסוד הוא אף פעם לא ברשימת מכולת של משימות חשובות שצריך לבצע וחובה לסמן עליהן "וי", אלא בדיוק להיפך - בחיבור לרובד העמוק של מה שקורה בפייסבוק. בזיהוי האלמנטים האנושיים שמפעילים את הרשת החברתית. בהסכמה להיות נוכחות ולקפוץ למימיו של האוקיינוס הגדול הזה, בפעולה מדויקת, רגישה ואמיתית, שנובעת מהלב ונוגעת בלב. כי כולנו יודעות לזהות זיוף, כולנו נרתעות משיווק אגרסיבי מדי, ואחרי הכל - כולנו באנו לכאן (לפייסבוק בפרט ולעולם בכלל) לא כדי לסבול, אלא כדי ליהנות :-) כשאני מלמדת נשים איך לשווק בפייסבוק, אני שמה דגש על הבנה רחבה של המדיה החברתית, ושל מה שקורה לתודעה האישית והקולקטיבית שלנו היום, בעידן המידע. אני מתמקדת בפיתוח אמנות התקשורת והשיווק במדיה הזו, מתוך הכרה בעוצמות שלנו כנשים.

כגולשת ותיקה ומאוד פעילה כבר שנים ברשתות חברתיות אני ממש חיה את העניין הזה. אני באמת מאמינה שכל אחת מאיתנו יכולה להתחבר לרשת, לקהילה, להיות חלק ממנה, לתת ולקבל - בסגנון האישי שלה ועם טביעת האצבע הייחודית לה כמובן! בחזון שלי כל אישה מזהה בעצמה את החוזקות והאיכויות שלה ומשתמשת בהן כדי להתפתח, להתקדם ולפרוץ את "תקרת הזכוכית" - זו הבנויה מממגבלות חיצוניות, או מהמגבלות הפנימיות שהרגלנו את עצמנו אליהן.

אני רוצה לסיים את המאמר בציטוט של אנטואן דה סנט אקזופרי, ומדבר על עשייה מתוך תשוקה: "איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הגדול הרחב והאינסופי... ולא מקבצים אנשים ואומרים להם להכין תוכניות, לאסוף חומרים ולבנות ספינה"... וככה אני אוהבת ללמד שיווק בפייסבוק - להדליק אצל האישה שאני מלווה את האהבה והחיבור העמוק למדיה.

נכון שכדי לשווק טוב כדאי שיהיה לנו מושג מה אנחנו עושות, שתהיה לנו איזו תוכנית פעולה ובעיקר שנהיה עקביות... אבל כדי שזה באמת יצליח – זה חייב לשבת על בסיס של אהבה למדיה בה אנו פועלות, והבנה עמוקה שלה. אם יש לנו את זה, אנחנו נפתיע את עצמנו בהצלחות שמגיעות אלינו "כאילו מלמעלה" או "במקרה", גם בלי תוכנית מדוקדקת ומובנית מראש... הצלחות קוסמיות שמבטאות את הזרימה המופלאה והתמיד מדויקת של היקום :-)

 

באהבה, תמר ענבר